סיום הטיפול- רופא- מכתב שלישי

גברת שביט,

שלום רב,

אני מאוד שמח שבתך הסתגלה למחלתה והבינה שהיא כמו כל הילדים ושהיא לא צריכה להיות בדיכאון כי בסך הכל זה לא חמור כל כך מה שיש לה רק אם תשמור על עצמה ותפנים את הדברים הבסיסיים שעליה לדעת:

- הימנעות מחשיפה לגורמים היכולים לעורר התקף אסתמתי.
- טיפול תרופתי הנחלק לטיפול בהתקף החריף ולטיפול למניעת התקפים.
- הדרכה ופיקוח על לקיחת הטיפול.

אין בעד מה גברת ניצה, עשיתי את זה מכל הלב ובאמת אני שמח בשבילה מסרי לה שאני מאחל לה את הטוב ביותר ושתמשיך לשמוח ושתשתדל לא להתאמץ יותר מדי.
שיהי לך יום טוב וכל טוב.


בברכה
ד'ר מנשה

דברי סיום- רופא מומחה- מכתב שלישי

גברת שביט,

שלום רב,

אני קיבלתי מד'ר מנשה את הדברים שלך, שהילדה הסתגלה למצבה ולמחלה ואני מאוד שמח שזה כך.
תגידי לה שלא תפסיק לקחת איתה את המשאף גם אם היא תרגיש שכבר כמה זמן היא לא חשה בהתקפים ותחשוב שהם נעלמו כי הם ממש לא נעלמו יש מצב שאם היא שומרת על עצמה אז ההתקפים לא קשים אלא קלים וזה טוב או שלא מרגישה בהם בכלל אך אין לדעת הם יכולים להיות בכל זמן ובכל מצב או שבמקרים היא תרגיש תחושה רעה וחנק בחוץ אי אפשר לדעת עדיף שתמיד יהיה איתה המשאף.
אז בסך הכל רציתי לתת לך פה את ההנחיה האחרונה שיש לי לתת על מנת לשמור על יציבות בנשימתה של בתך ועל הרגשה טובה יותר.
אז אנא הגידי לה כדי להרגיע אותה עוד יותר שיש מלא אנשים וילדים שאני מכיר ושעברתי את זה כבר וזה לא המקרה הראשון שסובלים מאסתמה ולוקחים איתם לכל מקום את המשאף או טיפולים אחרים וזה נהפך אצלהם להרגל.
שיהיה לך המשך יום מעולה וככה גם שאר הימים, להתראות.


בברכה
ד'ר גבריאלוב