ד'ר מנשה,
שלום רב,
אני מרגישה יותר בטוחה עכשיו אחרי שבתי הסתגלה למחלתה והתחילה לקחת את המשאף בעת הצורך מבלי להתבייש או להרגיש שונה מאחרים ובעייתית.
יותר קל לי בתקופה הזאת וגם לבתי אך עדיין קשה לה שהיא הייתה צריכה לצאת משיעורי הספורט בעת הריצה או הקפיצות או בכלל פעילות ספורט שאהובה עליה. לפעמים היא נכנסת לדיכאון קל אבל יוצאת מזה במהרה אך אני חושבת שבמשך הזמן היא תסתגל לזה יותר ותקבל את זה שהיא חולה כמובן מאליו ולא תשקע בדיכאון או תהיה עצובה. חשבתי שזה יהיה איתה יותר קשה אבל דווקא לא וחלק מזה זה בעזרתך, תודה על הכל שגרמת לבתי שוב לחייך ובעזרת הטיפולים שלך ובמילים המרגיעות שלך היא נרגעה טיפה וזה גורם לי ולה שמחה רבה.
מה שהכי עושה לי טוב שהיא הבינה שגם לה יש אורח חיים רגיל כמו לשאר החברים שלה ושככה זה ישאר. שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך.
בברכה
ניצה שביט
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment